יום שבת, 10 בדצמבר 2011

האלימות הפונוביזאית בגיבוי של ראשי המחבלים


בליל שבת פרצה קבוצת בחורים שנשלחו על ידי ראשי המחבלים לביתו של בנו של ר' אליעזר כהנמן, כפתו את אשתו הכו אותה שדדו מה שיכלו, השחיתו את כל האוכל והבטיחו שחלילה לא ישאר להם בשבת אוכל בבית, טינפו את הקירות ביין ומיץ ענבים, לא עזבו עד אשר הבטיחו שבמקום הרס וחורבן, והכל בליל שבת, וכל זאת, מפני שהאור בישיבה נכבה לפני הזמן. בדרך כלל כיבוי אורות מיד אחרי מעריב, ואילו השבת משום מה האור נכבה לפני מעריב

לא ביררו, אולי מדובר בטעות אנוש, אולי זה היה מכוון משבוע לפני כן, ובשל הפסקת חשמל במקום היכן שנמצא שעון השבת ולא לקחו זאת בחשבון לפני שבת, ולכן האור נכבה קודם. מי שיבדוק את הנושא בעינים לא משוחדות ואינטרסנטיות ימצא הרבה סיבות שזה יכל לקרות מבלי שתהיה כוונה רעה כלשהי

וההגיון אומר, שלא היתה כאן כוונה רעה. כי אם מי שממונה על שעון השבת בישיבה היה רוצה, הוא יכל לעשות זאת גם קודם לכן ואף פעם לא עשה זאת. אבל במחבלים כמחבלים, כאשר קרה דבר כזה מיד חרצו דין ונשלחו על ידי ראשיהם לעשות חורבן בביתו של הבן של כהנמן, פרצו לבית כשהאשה היתה לבד עם ילדיה כך הבטיחו שיוכלו לכפות את ידיה ואת גופה בחבלים שלא תוכל להזמין משטרה, לקחו בחשבון שהשכנים בודאי לא יחללו את השבת ולא יזמינו משטרה, כך שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים שזה כולל להכות אשה לחלל שבת ולהרוס חפצים ובית כאשר במעשיהם הם רומסים לא תעשה'ס דאורייתא מחללים שבת ועוד עבירות שמי שירצה למנות אותם הרשימה ארוכה. כל אלו לא הפריעו להם הם ראו בכך מצוה, הם משרתים את ראשיהם. ומי הם, שמואליק מרקוביץ בפונוביז', שמואל אויערבך שמכוון את הטרור מירושלים, והרב יוסף שלום אלישיב הנותן את הגיבוי. הוא יודע ממה שקורה ומעולם לא אמר מילה רעה על מעשיהם, כולל כשזרקו לבן על הגאון רבי גרשון איידלשטיין זה כלל לא הפריע לו ואף איפשר לאנשיו לפרסם מכתב שהוא עימם ואף הגן על זורק הלבן

הטרור בפונוביז' הוא רק סמפטום מן המציאות החבלנית בעולם הליטאי, אשר בה אי"ה נעסוק ברשימות הבאות