יום שישי, 30 בדצמבר 2011

יתד נאמן ממשיך בשפך דמם של ראשי ישיבות והפעם השמיטו את שמו של ראש ישיבת פונוביז' הגאון רבי בערל פוברסקי

הדיווח בהמבשר

והנה הדיווח ביתד נאמן

מי היה מאמין שלכך נגיע, שיתד נאמן, העיתון שאמור לייצג את עולם הישיבות דוקא העיתון הזה יירד לחיי ראשי ישיבות ליטאים וילחם בם בחירוף נפש כגרועים שבאומות. זה שנים שהם לוחמים במשפחת פוברסקי אך ורק משום שהאבא ר' דוד היה ראש ישיבת פונוביז' מעל הרב שך ולפניו, ר' דוד היה הראש ישיבה הרשמי, הרב שך היה הפוליטיקאי מי שעסק בפוליטיקה והרבה פחות בישיבה. ובשל אותה מחלוקת פנימית, 'יתד נאמן' יכתבו יהללו וישבחו כל צרוע וכל זב אם הוא חבר בכת המחבלים, אבל הגאון הגדול רבי בערל שהוא מגדולי ראשי הישיבות בדורנו זה, שמו חלילה לא יזכר בעיתון ההשקפיסטי, מפני שר' בערל הוא הסמל של אנטי השקפה, כולו עסוק בתורה בשיעורים, בחינוך בני תורה במידות ומוסר, דבר הסותר את דעתם של השמואלים אויערבך ודויטש הזקוקים לאנשי ריב ומדנים לוחמים בעד המפלגה, קוראי עיתונים. עסקנים זוטרים מליגה ה' זוכים לכותרות באותו עיתון, אבל ר' בערל שמו לא יזכר ולא יפקד, ומדוע? מפני שהוא בנו של אביו

האם גם לזה ביקשו אישור מהרב אלישיב?

מי זייף את חתימת הרב אלישיב ומדוע שורה בודדת הוא לא כתב בכתב ידו?


מדובר ככל הנראה בטפשים שאפילו לזייף נכון אינם יודעים וגורמים שכלל לא יאמינו שהרב יוסף שלום אלישיב יודע מה מתפרסם בשמו. זה שאינו רואה את 'יתד נאמן' כבר ברור מזמן. במשך תקופה ארוכה הופיעו מודעות על פטירת בתו ועד היום אינו יודע על כך. אבל נתעלם לרגע מזה. השאלה היא, איך זה שהחתימות מדוייקות. כל ילד יודע, שבגילו של הרב אלישיב לא יתכן בשום אופן שיהיה מדוייק, הידים רועדות, וגם אדם צעיר וחזק אינו מסוגל להעתיק בדיוק רב את חתימתו. אין ספק כי יש להם במחשב את החתימה ומשתמשים בה בכל עת שירצו

אבל שאלה אחרת לי אליהם. מילא המכתב מתחילת השבוע שהוא ארוך הרב אלישיב אינו מסוגל לכתוב. אבל המכתב שהופיע היום ביתד נאמן איך זה ששתי שורות הוא לא מסוגל לכתוב, ולפחות ששורה אחת לפני החתימה יכתוב בכתב ידו שיעיד שהוא אכן כתב את המכתב. התשובה על שאלה זו היא אחת ויחידה. הרב אלישיב את המכתב הזה לא כתב. אם הוא היה כותב, אין ספק שהם היו מביאים תצלום של כתב היד

אבל כאן אעבור לשאלה אחרת. היכן הרב שטיינמן. בנושא שכזה בדרך כלל מופיעים כמה רבנים. כאשר הציבור מפולג, ואין זה סוד שהציבור הליטאי מפולג לכמה חלקים כשהמרכזיים הם המחבלים בראשות הרב יוסף שלום אלישיב והשונאים בראשות הרב אהרן לייב שטיינמן, איך זה שלא הבינו שאי הופעת הרב שטיינמן על מכתב כזה פירושו כי רק הצד המחבלי נגד 'משפחה' ולא כל הציבור הליטאי דבר שעושה טובה למשפחה ולא נזק. אני במקומם לא הייתי מפרסם מכתב כזה גם אם הרב אלישיב היה חותם באמת, מפני שזה זועק שרוב גדולי הציבור החרדי כולל רוב הציבור הליטאי אינו מתנגד להופעת משפחה כל עוד שמופיעים עיתונים אחרים כולל יתד נאמן

אין זה סוד כי דעת הרב שטיינמן היא נגד כל העיתונות החרדית, וכי לבן תורה אסור אפילו להציץ בעיתון חרדי. העיתון מיועד לבעלי בתים בלבד, ויתד נאמן המכשיל כל כך הרבה בני תורה הוא מוקצה ואסור יותר מכל עיתון אחר שבני תורה בין כה וכה לא מסתכלים בו

ראשי המחבלים מאמינים כי אפשר ככה לעבוד על הציבור, הם חיים ככל הנראה בעולם אחר ולא מציאותי. פרסום מכתב כזה מעמיד בסימן שאלה הרבה מכתבים אחרים של הרב אלישיב, ובטענות שיבואו לעצמם בלבד

יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

חוצפתם ועזותם של המחבלים השמואלים אויערבך ודויטש במלחמתם בהרב שטיינמן

כל כך בולט, וכבר לא איכפת להם מה שיגידו, את זה הם רוצים, להשפיל את הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן. כל מי שפתח הבוקר את יתד נאמן שאל את השאלה הראשונה, היכן הרב אהרן לייב שטיינמן. על מכתב כזה, היו צריכים להיות חתומים הרב אלישיב והרב שטיינמן, ואילו כאן הרב אלישיב בלבד

ואם זה לא די, ראו לאיזו חוצפה הגיעו ב'יתד נאמן', מיד לצידו של הרב אלישיב הם מציבים את ראשי המחבלים, את שמואל אויערבך ואת המסית ומדיח ראש לרשעים מי שזה עשרות שנים לוחם במרן הגאון הגדול רבי אהרן לייב שטיינמן ששמו שמואל דויטש הוא מככב שלישי במעלה, כעין הכתרה, אחר הרב אלישיב הם כבר מכתירים את שמואל אויערבך ומיד לאחריו שמואל דויטש השומר ככל הנראה את המקום למחבל שמואליק מרקוביץ

המעשה הזה אשר עשו היום היא חוליה בשרשרת ארוכה של דקירת סכין בלבו של הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן ושפיכת דם אלפי תלמידיו הזועקים מרה על מה שעושים אותם מחבלים לרבם הגדול

יום שני, 26 בדצמבר 2011

מזכיר ועדת רבני "יתד נאמן" מחרים למעלה מעשור את בתיהם של מרנן הגאונים הגרמי"ל, הגראי"ל, הגר"נ, הגר"ח, והגר"ג



אין צורך במילים, המכתב מדבר בעד עצמו, כאן תלמדו שוב, מי הם מבזי גדולי עולם התורה הליטאי, ומי מחרים אותם? לא החסידים ואף לא הספרדים, אלא אנשי הרב אלישיב, ראשי 'יתד נאמן' המחבלים הליטאים הלוחמים בגדולים האמיתיים על מנת לרומם גנבים, רודפים, שקרנים, ושופכי דמים

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

כך נראה הטרור המחבלי-אלישיבי-שכיסטי

אין צורך במילים מספיק רק לראות איך נראה הגאון רבי פרץ ברמן ר"מ ישיבת פונוביז' שהוכה באכזריות על ידי המחבלים של פונוביז' הטוענים שכל מה שהם עושים זה בברכת הרב אלישיב שהוא מורה דרכם

את השיטה ואת הדרך לימד אותם הרב שך, הם אומרים כי הם ממשיכי דרכו, זה מה שהוא רצה, מלחמה בפונוביז', זה התחיל עוד בזמנו, והם מיישמים את תורתו של הרב שך בברכתו של הרב אלישיב

מדוע זקוק אשר דויטש לשומרי ראש?

אפילו להלוויות הוא לא יכול ללכת לבד הוא חושש שישברו את עצמותיו. זרקו אותו מכמה אירועים בעיקר שמחות, כאשר הגיע אצל משפחת קנייבסקי הוא סולק משם בבושת פנים, והסיבה מפני שהוא עומד מאחורי הטרור בפונוביז' בלעדיו כל מה שקורה לא יכל לקרות

אשר דויטש מנהל את המחבלים של פונוביז' הוא השני לשמואליק מרקוביץ בישיבה, מסית ומדיח, נשא נאום ארסי נגד מורו ורבו רבי מיכל יהודה ליפקוביץ ז"ל, וכאשר הוא הולך לאירוע שיהיו בו המונים הוא חושש ממכות, הוא חושש שיתנפלו עליו ולוקח עמו קבוצת בחורים בריונים הסובבים אותו מכל צדדיו גם באחוריו שלא יחטוף איזו בעיטה מליטאי הכואב את השפלת עולם התורה והישיבות על ידו

בדרך, במקום לכאוב את מותו של הנפטר הוא עושה צחוק מבדר את סובביו, וכאן רואים איך בהלוייתו של ראש ישיבה הוא מבדר את שומרי ראשו

אוי לאותה בושה

יום שבת, 24 בדצמבר 2011

מי הם מבזי גדולי תורה

מודעות אלו פורסמו בעיתונות היומית החרדית. ובעוד שבעיתוני המודיע והמבשר הופיעה המודעה העליונה שבה חתימות הרבנים קרליץ וואזנר, ביתד נאמן פרסמו את אותה מודעה אבל רק עם חתימה אחת של ר' חיים קנייבסקי

תירוצים למכביר נשמע ממסנגרי יתד נאמן, כאילו המודעה הגיעה ככה ולא הם הוציאו. נניח שזה נכון, אבל הכל מודים שהמודעה תוקנה, אז מדוע העיתונים האחרים הספיקו והכניסו את המודעה עם כל החתימות ורק יתד נאמן נשאר עם חתימה אחת

מעניין, שבכל פעם הם אלו השוכחים או לא מקבלים את החתימות של מי שאין להם ענין בהם. הפוליטיקה הליטאית פנימית כל כך מלוכלכת, עד שאין הם מתביישים, ולמרות שהם יודעים כי בעיתונים האחרים יהיו מודעות עם חתימות נוספות, הם מצפצפים ומפרסמים איך שהם רוצים

אם זה היה קורה חד פעמית הייתי מליץ יושר מסנגר וממתין לא מגיב, זה יכול לקרות אצל כולם. אבל כשזו הפכה לשיטה ודרך, כל כך הרבה פעמים משום מה נעלמים חתימות של גדולי רבני הליטאים, אז קשה לי לקבל את התירוצים שלהם

מציאות היא, אין עיתון חרדי כלשהו בעולם כולו, שביזה כל כך הרבה גדולי ישראל כפי ש'יתד נאמן' ביזה. הם עשו מן הענין 'השקפה' הם מבזים גדולי תורה וטוענים כי את זה לימד אותם הרב שך, וכי הרב אלישיב חותם על כל מה שהם עושים

יום חמישי, 22 בדצמבר 2011

עולם הישיבות החליף את ספרי המוסר בעיתונים


אוי לאותה בושה שרבנים גדולי תורה צריכים להורות על לימוד המוסר. בטרם הופיע 'יתד נאמן', לא היו צריכים להזהיר על לימוד המוסר, זה היה חלק מן החיים הישיבתיים, בכל ישיבה למדו מוסר. אבל מאז החל להופיע 'יתד נאמן' החליפו את לימוד המוסר בעיתון, ומאז נמחקו כמעט ספרי מסילת ישרים, שערי תשובה, חובת הלבבות ועוד, אלו נמצאים עדיין בישיבה לתפארת ארון הספרים, אבל אין זה עוד חלק מחיי בחור הישיבה. מפני מי שלומד חובת הלבבות לא יכול לנגוע בעיתון, הוא יודע ומבין כמה זה מאוס

העולם הליטאי מי שטוענים לאפוטרופסות על ה'השקפה' החרדית, הם אלו המחדירים עיתונות זולה וכרומית בעולם החרדי. בלי כל שמץ של בושה זה כמה שבועות שהם מופיעים עם תחרות ל'לאשה' ועיתוני נשים אחרים, גם אם יטענו שהחומר לא כל כך נורא, המודעות והצבע ומה שזה מקרין, אין הרס גדול יותר מזה לעתיד בני הישיבות

מדוע שבחור ישיבה יפתח ספר מוסר כאשר הוא רואה את האמא שלו ואחיותיו יושבות מול עיתון שכזה. ואם חושב מאן דהוא כי מדובר בעיתון לנשים בלבד, חי בטעות מרה. בבית כל אחד, כולל הבעל והבנים, מציצים לעיתון הזה ואת ההרס החינוכי אי אפשר לתאר

מאה ספרי מוסר לא יתקנו הצצה אחת ב'קטיפה'

אפילו על פתחו של גהינום אינם חוזרים בתשובה


ממשיכים במרים, למרות הזעקה הגדולה של כל מי שראה זאת שזה הורס את חינוך הבנות, והופך את החרדים לחילונים עם כיפה ומגבעת, הם ממשיכים להוציא לאור דבר כל כך רע לעתיד החינוך החרדי

זה מה שרואים עתה בבתי בני הישיבות, וזה מה שלומדים, ואם חלילה בעתיד הנשירה תהיה גדולה, תכו על חטא, אבל יהיה מאוחר מדי

מקים 'יתד נאמן' בודאי מתהפך בקברו. אין לי ספק שגדולי ישראל האמיתיים לא ראו את 'קטיפה', מפני שאם היו רואים לא היו יושבים במנוחה, הם היו מורים לסגור אותו מיד

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

מנהלי הסמינרים: 'יתד נאמן' מחדיר רוחות זרים בקרב בני ובנות ישראל

המכתב מדבר בעד עצמו לא צריך להוסיף מילה. ושאלת השאלות היא היכן הרב אלישיב האם הוא מתיר את הסגנון הזה, או שמא הוא כלל לא יודע, הוא מעולם לא ראה את זה

אין לי טענות להגאון רבי אהרן לייב שטיינמן בענין זה, מפני שזה שנים שהוא אומר ש'יתד נאמן' לא עיתונו, ולפני שנים כבר אמר, כי הקמת 'יתד נאמן' היה ענין לשעה בלבד, וכי הגיע הזמן לסגור את העיתון ולשוב לגמרא

יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

הרב שך: דברי הרב אלישיב הבל אין לו דעת תורה

בימים אלה מאבק על רבנות פתח תקוה, זו מעלה זכרונות מן הימים הטובים כאשר פרצה מלחמת עולם בין הרב שך להרב אלישיב על רקע רבנות פתח תקוה. שלמה זלמן גרוסמן המכהן היום כרבה של אלעד חמד להיות רבה של פתח תקוה ושפך דמו של הרב ברוך שמעון סולומון רב העיר. הוא הכריז על עצמו כרבה של העיר בברכת הרב שך, ו'יתד נאמן' אז פרסם כי שלמה זלמן גרוסמן הוא מעתה רב העיר. הדבר חרה להרב סלומון שהוא איש הליטאים ובבחירות התייצב לימין הרב שך נגד החסידים ועתה הוא גומל לו בדרך שכזו, הוא ראה בכך כפיות טובה ואף פגיעה קשה בהלכה. הוא רב העיר שנים וכאן איזה אברך צעיר חמד את התפקיד והרב שך עוזר לו לגזול את מקומו. הרב סלומון ביקש להכנס לבית הרב שך לדבר עמו להעמיד אותו על מה שהוא עושה, אבל אנשי הרב שך לא איפשרו לו להכנס כפי שעשו אז לרבים אחרים כאשר באו להתגונון ולא איפשרו להם

מה עשה הרב סלומון? הוא פנה להרב יוסף שלום אלישיב הוא סיפר לו את המתרחש והרב אלישיב זעם, הוא טען כי המעשה של גרוסמן הוא נגד ההלכה ושלח לומר להרב שך כי מדובר בדבר חמור ואסור והוא בניגוד להלכה. הרב סלומון מכהן שם כרב ואי אפשר לקחת את זה ממנו. כשהגיעו שלוחי הרב אלישיב לבית הרב שך ואמרו לו את הדברים, ציוה עליהם להשיב להרב אלישיב כי דבריו דברי הבל אין לו דעת תורה ההלכה שלו היא ההלכה של הרבנות הראשית ולא של 'דעת תורה'.

אנשי הרב שך קראו למלחמה על הרב אלישיב ירדו לחייו בצורה הכי חמורה, בימים ההם עבר הרב אלישיב את הגהינום מאנשי הרב שך והתפטר ממועצת גדולי התורה. כאשר הרב שך שמע על ההתפטרות וכי הרב אלישיב נפגע ממה ששלח להשיב לו, הוא מיהר לביתו לפייסו אבל זה לא עזר הרבה הרב אלישיב אמר לו כי אינו רוצה עוד חלק בפוליטיקה הליטאית. ראשי המפלגה איימו על הרב אלישיב שיסירו ממנו את ה'מרן' שכבר אז זכה לתואר הזה בעיתון הליטאי אבל הוא לא נבהל ושלח לומר כי לא  יוותר בענין, ושלח לומר להרב שך, כי ההלכה מעל 'דעת תורה', וכאן פרצה מלחמה אחרת בקרב אנשי הרב שך שטענו כי להרב אלישיב חור ב'השקפה', הרב שך קבע כי 'דעת תורה' מעל ל'הלכה'.

הדור החדש כבר לא מודע לאותן מלחמות ולמה שקרה, ולכן מביאים אנו לכם כאן להזכיר לכם קצת מן הימים ההם, המלמד כיצד נלחמו רבני הליטאים זה בזה מה אמרו זה על זה, ועל כולם מלחמת הרב שך והרב אלישיב מה קודם למה, הלכה לדעת תורה או דעת תורה להלכה

יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

מי משקר, הרב אלישיב או אנשי ביתו

בלי בושה ובלי הסבר איך זה קרה, יום קודם לכן הפריחו הודעה בכלי התקשורת כי הרב יוסף שלום אלישיב כששמע מה קורה בפרשת הדרת נשים אמר כי אין לכפות הפרדת נשים ולרדת מענין הדרת נשים, בטענה כי איננו יכולים לעשות זאת במישור הציבורי

לא עברו כמה שעות וכבר הודעה חדשה, הפעם אלו שלוחמים בעד הדרת נשים טוענים כי הם ביקרו אצל הרב אלישיב סיפרו לו על שהתפרסם ואמר להם כי חייבים מיד להכחיש וכי הוא מעולם לא אמר כפי שהתפרסם

אינני נכנס למה שאמר. השאלה היא כאן מי פרסמו את הודעתו הראשונה ומי את השניה, ונמצא, כי בשניהם מדובר באנשי ביתו. בהודעה הראשונה נאמרו הדברים מפי הנהג שלו מי שלצידו כמעט כל היום, ומוליך ומביא בענינים כאלו זה שנים. וההודעה השניה אף היא יצאה מגבאי נכד או נין שגם הוא מן המודיעים מה אמר הרב אלישיב ועל סמך דבריהם בנו בנינים שלמים במשך השנים

עתה למדנו שוב ובצורה מאוד ברורה, כי מן הבית הזה יוצאים הודעות סותרות, כאשר זה אומר כך אומר השני אחרת, והשאלה היא מה באמת אמר הרב אלישיב. שאלה זו נותרת פתוחה, ונדמה כי במשך שנים עבדו על הציבור בצורה שכזו, כשהרב אלישיב כלל לא יודע מה מבשלים מאחורי גבו ומה מספרים בשמו

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

חומץ בן חומץ בהכשר הרב אלישיב

גדולי ישראל האמיתיים היו קורעים קריעה לשמע דברים שכאלו, בתגובה על הפשקוויל שפרסמו מי שביקשו להוכיח עד להיכן התדרדרו 'יתד נאמן' כשעשו צעד קדימה להרס וחורבן החינוך והפעם אצל הנשים, כאשר החלו להופיע עם שבועון לנשים המתחרה ב'לאשה' רח"ל ומסבירים כי הם מחלקים בין מה שלא נורא לבין האסור

תחת הכותרת "יין ישן בקנקן חדש" מסביר "יתד נאמן" מדוע החליטו להופיע עם עיתון כזה ובין היתר הם כותבים:

מכיוון, שכאמור הקמתו של עיתון חרדי, נועדה כדי להרחיק ולמנוע כל נסיון של הזדקקות לעיתונות אחרת, מוטלת עלינו חובה לעשות ככל שביכולתנו כדי להפיק עיתון באיכות מעולה וברמה הגבוהה ביותר, ככל האפשר, וזאת כדי שלא תהיה כל הצדקה לפזילה החוצה לעבר עיתונות אחרת

זה פשוט לא יאומן ומזעזע, שמי שממונים על ה'השקפה' הליטאית-ישיבתית לא רעדו ידיהם כאשר כתבו מילים אלו. אסור לשכוח, מדובר הפעם במגזין שבועי המתחרה עם 'לאשה' ודומיה שברחוב החילוני. במילים אחרות, מודים ראשי 'יתד נאמן' שאנשיהם ובעיקר הנשים התדרדרו כל כך, שאם הם לא יופיעו עם מתחרה, הנשים יקראו 'לאשה' רחמנא לצלן

וכך הם כותבים:

ובענין זה, אין כל מקום לקביעת 'מסורת' ו'מנהג אבות', שכן, כאמור, כל עצם הרעיון של 'עיתון' יסודו בשדות זרים, וכל מטרתו של עיתון חרדי היא להוות תחליף הולם ומושך לאלטרנטיבות הפסולות. וממילא, הכל לפי המקום והתקופה

כאן הם מודים כי מה שהם עושים זה על פי המקום והתקופה, ואם יש צורך אז מציבים אלטרנטיבה. שוב הם קובעים כי נשות החרדים קוראות רחמא לצלן תיעוב ממש. אסור לשכוח ואני מזכיר שוב, כאן לא מדובר בעיתון יומי חדשותי, כאן מדובר ב'אופנת נשים' ועוד דברים שמפני הכיעור לא אעלה על הכתב, ו'יתד נאמן' מבקש ליצור אלטרנטיבה כזו לנשות הליטאים

הם ממשיכים וכותבים:

אמנם יש להבהיר, כי הצורך לספק תחליף לעיתונות אחרת, לא יגרום לכל השפעה על תכני העיתון ועל גישתו הרעיונית. בענין זה לא יהיו ויתורים ופשרות, אפילו כמלוא נימה, ולא ייעשה כל נסיון 'להתחרות' עם עיתונים חילוניים או שבועונים זולים ופסולים וכדו'. אך בכל הנוגע לסגנון המקצועי, כמו גם לעיצוב ולצורה החיצונית, בענין זה אין כל 'פסול בעצם' באם ייעשה שימוש בהדפסה ובגרפיקה כזו או אחרת, שכן, כאמור, יש לנו מסורת ברורה ומוצקה על השקפתה של תורה, אך אין לנו כל 'מסורת' ו'מנהג אבות' בענין סוגי וגדלי האותיות והטורים וכדו׳, ודברים אלה משתנים מזמן לזמן, כפי שאופי החיים משתנה בקצב מהיר בדורות האחרונים, ואיש לא יאמר שבשימוש במכונות כביסה או במעבד תמלילים, במקום גיגית הכביסה ועט־סופרים של פעם, יש משום 'חדש אסור מן התורה

זה מחריד ולא יאומן, כאן הם מוכיחים כי הם מבינים שהם עושים מעשה חמור ואסור, ובשביל להצדיק את מעשיהם הם כותבים שכמו שפעם כיבסו בידים והיום במכונת כביסה כך גם בנושאים כאלה צריך לשנות. אשאל אותם, האם מפני שהרחוב היום מתירני, הנשים לבושות בפריצות נוראה, לכן גם אנו נשנה ונשתמש בכלים שלהם? - שוב אסור לשכוח, כאן עוסקים בנשים ובקשור בהן, שזה כולל תמונות נשים המכניסים לבית חרדי ואין דרך כלשהו למנוע מגברים שלא להכשל ולהסתכל באסור.

זאת ועוד, האם זה החינוך שהם מבקשים לתת לנשים ולבנות, איך להתלבש בשיא האופנה. מה שברור, שלא יראו שם תמונות של נשים שלבושות כמו ששרה אמנו לבשה אלא אופנה חדשה המתחרה כל יום על מראה אחר, האם לשם כך הקים הרב שך את העיתון?

וכך הם כותבים:

יחד עם זאת, המאבק החיוני נגד תקשורת זולה ופסולה, המתנהל בדרך של 'סור מרע', חייב לכלול גם את הפן החיובי של הצגת אלטרנטיבה הולמת. זהו כורח השעה, פשוטו כמשמעו, עבור הדור כולו, ובפרט ביחס לאותם צעירים העומדים בפני נסיון זה. מחובתו של 'יתד נאמן' לדאוג, שכל הקהל הפוטנציאלי של קוראי העיתון יחוש, שהעיתון שגדולי ישראל ייעדו עבורו כ'צורך שעה', ממלא את מטרתו ומספק לו מידע שוטף עדכני ונרחב, מעניין ומקצועי, כשהוא מוגש לוגם באריזה נאה ומושכת, שיש בה כדי להתחרות מול האלטרנטיבות הפסולות. בענין זה כבר אמר מרן החזון איש זצוק"ל בשעתו, כי קשה יהיה באופן פרקטי ללחום בספרות חילונית, כל עוד לא תהיה לנו ספרות חרדית בעלת רמה, תוכן וענין

כאן אשאל אותם שאלה מאוד קצרה. האם החזון איש היה מתיר להקים אלטרנטיבה ל'לאשה'? אולי יסבירו לי, באיזה בית חרדי מכניסים עיתונים כאלו. ואם מי מכניס, הוא רחוק מחרדיות. גם, ואם נכון, שישנן נשים שמכניסות דבר כזה בבית, כל עוד שאין אלטרנטיבה הן מבינות ויודעות כי הן קוראות משהו אסור ולא נאה, הן מחביאות את העיתון שלא יראו מה הן עושות, זה עדיף על מתחרה שיתיר את העיתונות האחרת. עובדה היא, לפני העיתונות החרדית, העיתונות החילונית היתה הרבה יותר חלשה ברחוב החרדי. ואילו היום הציבור החרדי שולט בנעשה בעיתונות הכללית. והסיבה, שלא עושים מזה ענין בשל המאבק הפנימי בין העיתונים החרדים, התחרות הזו מאפשרת לאחרים לחדור לרחוב החרדי ואף אחד לא מפריע להם

המעשה שעושה עתה 'יתד נאמן' הוא חמור ופושע, הוא מעליל עלילה שפלה על נשות החרדים כאילו שהן קוראות חומר פסול כזה. ומאידך פותחים את הדלת לתחרות כזו. מפני שעתה עיתונים אחרים ימציאו משהו טוב יותר, יילכו צעד אחד קדימה, וככה יביאו חורבן והרס לעולם החרדי

ועל כולם, האם כל זה היה למראה עיני הרב יוסף שלום אלישיב, האם הוא התיר את המגזין הזה?

ולבסוף שאלה שכל יהודי חרדי חייב לשאול. מי שמונה להיות המפקח על אותו מגזין לנשים הוא לא אחר מאשר י. יברוב שהוא גבר ולא אשה. איך גבר חרדי מפקח בדברים שכאלו, האם הוא יעבור על כל תמונה של כל שמלה וכל בגד פאות או חפץ לנשים ויחליט מה מותר ומה אסור לפרסם?

בושה תכסה פנים שה'השקפה' הליטאית לא הצליחה להבין את המינימום הזה, שבעיתון כזה חייבים להציב מפקחת ולא מפקח. המעשה הזה מוכיח איזה מפקח יש ל'יתד נאמן'. י. יברוב הוא המפקח מטעם 'הועדה הרוחנית' של יתד נאמן. ואם את המינימום הזה הוא והם לא הבינו שבעיתון כזה חייבת להיות מפקחת ולא מפקח, זה מלמד מי הם ומה הם

יום שבת, 10 בדצמבר 2011

האלימות הפונוביזאית בגיבוי של ראשי המחבלים


בליל שבת פרצה קבוצת בחורים שנשלחו על ידי ראשי המחבלים לביתו של בנו של ר' אליעזר כהנמן, כפתו את אשתו הכו אותה שדדו מה שיכלו, השחיתו את כל האוכל והבטיחו שחלילה לא ישאר להם בשבת אוכל בבית, טינפו את הקירות ביין ומיץ ענבים, לא עזבו עד אשר הבטיחו שבמקום הרס וחורבן, והכל בליל שבת, וכל זאת, מפני שהאור בישיבה נכבה לפני הזמן. בדרך כלל כיבוי אורות מיד אחרי מעריב, ואילו השבת משום מה האור נכבה לפני מעריב

לא ביררו, אולי מדובר בטעות אנוש, אולי זה היה מכוון משבוע לפני כן, ובשל הפסקת חשמל במקום היכן שנמצא שעון השבת ולא לקחו זאת בחשבון לפני שבת, ולכן האור נכבה קודם. מי שיבדוק את הנושא בעינים לא משוחדות ואינטרסנטיות ימצא הרבה סיבות שזה יכל לקרות מבלי שתהיה כוונה רעה כלשהי

וההגיון אומר, שלא היתה כאן כוונה רעה. כי אם מי שממונה על שעון השבת בישיבה היה רוצה, הוא יכל לעשות זאת גם קודם לכן ואף פעם לא עשה זאת. אבל במחבלים כמחבלים, כאשר קרה דבר כזה מיד חרצו דין ונשלחו על ידי ראשיהם לעשות חורבן בביתו של הבן של כהנמן, פרצו לבית כשהאשה היתה לבד עם ילדיה כך הבטיחו שיוכלו לכפות את ידיה ואת גופה בחבלים שלא תוכל להזמין משטרה, לקחו בחשבון שהשכנים בודאי לא יחללו את השבת ולא יזמינו משטרה, כך שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים שזה כולל להכות אשה לחלל שבת ולהרוס חפצים ובית כאשר במעשיהם הם רומסים לא תעשה'ס דאורייתא מחללים שבת ועוד עבירות שמי שירצה למנות אותם הרשימה ארוכה. כל אלו לא הפריעו להם הם ראו בכך מצוה, הם משרתים את ראשיהם. ומי הם, שמואליק מרקוביץ בפונוביז', שמואל אויערבך שמכוון את הטרור מירושלים, והרב יוסף שלום אלישיב הנותן את הגיבוי. הוא יודע ממה שקורה ומעולם לא אמר מילה רעה על מעשיהם, כולל כשזרקו לבן על הגאון רבי גרשון איידלשטיין זה כלל לא הפריע לו ואף איפשר לאנשיו לפרסם מכתב שהוא עימם ואף הגן על זורק הלבן

הטרור בפונוביז' הוא רק סמפטום מן המציאות החבלנית בעולם הליטאי, אשר בה אי"ה נעסוק ברשימות הבאות

יום שני, 5 בדצמבר 2011

למי היה ענין לפרסם שראש ישיבת מיר הגאון רבי נתן צבי פינקל לא היה בצעירותו 'בן תורה' אלא תיכוניסט

מאחורי כל פרסום כזה יש מי שדוחף ומעוניין בו. רבים וטובים המכירים את עברו של ראש ישיבת מיר הגרנ"צ פינקל ז"ל יודעים כי הוא נולד בחו"ל גדל באוירה אמריקאית והוריו לא ראו כל פסול בלימודי ה"ליב"ה" שלו. רבים וטובים מגדולי ישראל בחו"ל בצעירותם התחנכו באותו חינוך, וכעדותו של הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן, שהגדולים בדור האחרון מי שגדלו בבריסק למדו בתחכמוני מוסד חינוך של המזרחי

הרשימה ארוכה, וגדולי הגדולים בעולם הליטאי התחנכו בחינוך מזרחיסטי מקורי ולא ראו בזה פסול. אבל בימינו כאשר הוויכוח הוא 'השקפיסטי' יש למי ענין להשפיל ולהוריד את רמת גדולי ישראל במיוחד מי שזכו לתהילה גדולה. כאשר ראו השכיסטים איזו לויה היתה להגאון רבי נתן צבי פינקל יצאו עיניהם, אפילו רבם לא זכה לכזו לויה, היתה זו אולי הגדולה בהיסטוריה החרדית בארץ ישראל. החליטו כי חייבים להשפילו ולהוכיח קבל עם ועדה, כי אינו מבין ב'השקפה' וכי חינוכו הוא חינוך תיכוניסטי ולא ישיבתי, וכי בצעירותו לא היה 'בן תורה'.

קבוצה 'השקפיסטית' מי שזה שנים עובדים בכיוון אחד ויחיד להשפיל את כל מי שאינו הולך בתלם של אותם יחידים משתלטים על הציבור המחליטים מי ירום ומי ישפל בעולם הליטאי, לא אוהבים ראשי ישיבות מן הסוג הזה. מי שאינם רוצים חלק בפוליטיקה ומעדיפים להשקיע את זמנם בחיזוק הישיבה ולא נותנים יד לאותם מי שמבקשים להפוך את הישיבות לסניפי מפלגה, הינם בליגה ד' בקושי

אין זה פלא מדוע בחייו הם כינו את ישיבת מיר 'ישיבת מחסה לשפנים', מבחינתם עדיף שישיבה כזו לא תתקיים, היא אינה מקבלת מרות משמואל דויטש וחבר מרעיו, ולכן אינה 'השקפיסטית' ומבחינתם עדיף בלעדיה

יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

מדוע הרב שטיינמן אינו ראוי להנהגה

רבים וטובים מתקשים להבין מדוע לחם בו הרב שך מלחמת חרמה? מדוע הוא לא איפשר לו לתפוס את מקומו בנאום השנתי של פתיחת הירחי כלה עד כדי שבמצב הכי קשה עלה לשמור שחלילה לא ינאם, מדוע הוא זעק כי אינו ראוי להנהגה?

להבין זאת צריך ללמוד את דרך חייו והנהגותיו, והשבוע ראינו זאת שוב. כאשר קבוצה של עסקנים ורבנים שביקרו בבית הרב שטיינמן ביקשו לדעת מדוע כל כך הרבה בנות חרדיות מתקשות למצוא חתנים, והרב שטיינמן שהוכיח גדלות אדירה ובניגוד גמור לדרכו של הרב שך, עסק בקפידא, והסביר כי הבנות בראשית דרכן משמשות כמורות ואינן נזהרות ופוגעות בתלמידות, הבנות מקבלות זאת קשה וזו התוצאה.

כאשר שמעו זאת השכיסטים אנשי הרב אלישיב של ימינו הם לעגו להרב שטיינמן ואמרו, הנה הרב שך הורה למורות בבחירות תשמ"ט להעביר למשטרה תלונות נגד תלמידותיהן על שהשתתפו בעבודת הבחירות למען אגודת ישראל. באותן ימים עשרות מורות ליטאיות הסגירו תלמידות שלהן למשטרה בשל רצון לנקום על שסייעו לחסידים ולא לליטאים

באותן הימים עדיין למדו באותן כיתות בנות מבתים חסידים וליטאים. בעקבות המעשה הזה נשברה הקערה, והפרידו, ומאז בתי ספר נפרדים, אבל אז לימד הרב שך את אנשיו שמצוה לפגוע בכל מי שאינה חושבת כמוהם

זה מה שמבדיל בין הרב שטיינמן להרב אלישיב ואנשיו, שאינם חשים לקפידא, לטענתם הרב שך ציוה עליהם להחזיק עיתון ובו לשפוך אש וגפרית על כל מי שהם רק יכולים, שופכים דם רבים וטובים, ביניהם רבנים ועסקנים, ואינם חשים כלל לקפידא. לטענתם, זו הסיבה מדוע הרב שטיינמן אינו ראוי להנהגה, הוא חושב על קפידא במקום על הנהגה

יום חמישי, 1 בדצמבר 2011

הני דבי בר אלישיב - בריונות בית הרב אלישיב


עד להיכן הגיעה המערכה המכוערת של המחבלים נגד השונאים. מביאים אנו לכם כאן את מה שכותב אחד מאנשי הרב שטיינמן על המלחמה המכוערת של אנשי הרב אלישיב. הדברים נכתבו לפני תקופה

ואלו הדברים:

כולנו עדים בשנים האחרונות, למסע השתלטות ובריונות מצד אנשי הרב אלישיב, על כל מה שזז בציבוריות החרדית, ובמיוחד בעניינים הפנים ליטאיים. וכמאמר הגמרא על בריונות ידועה ממשפחה מסויימת 'הני דבי בר אלישיב (גיטין י"ד א' ובבא בתרא כ"ט א').  חושבני, שהגיע הזמן, לסכם את תעלוליהם בשנים האחרונות

1 . ההשתלטות על יתד נאמן
לפני כעשור, יתד נאמן היה בשליטה מוחלטת של ועדת רבנים שהיתה כפופה בעיקר למרותו של הרב שטיינמן (כמו הרב נתן זוכובסקי והרב משה אהרן ברוורמן), והמבקר היה הרב עזריאל מונק, איש אמונו של הרב שטינמן.  ועדה זו, כולל המבקר, מונו על ידי הרב שך, שבימי הקמת העיתון אף הוכתב מסמך בידיעתו, ובו היה מרוכזים סמכויות העיתון הגשמיים והרוחניים. בין השאר היה כתוב במסמך, שבימים שלא יוכלו לקבל את הכרעתו של הרב שך, הקובעים יהיו אחד מהשלושה הבאים: הרב א,ל שטינמן, הרב נ, קרליץ, הרב ח, קניבסקי.
והנה, ביום מן הימים, הרב אלישיב, או אנשי ביתו, חיפשו שליטה על הציבוריות החרדית ליטאית, והבינו שדבר ראשון צריכים את העיתון בידים שלהם. פיטרו את הרב מונק, ומינו את יהודה יברוב כמבקר העיתון, וניתנו לו סמכויות על כל הקשור לעיתון. בבני ברק ניסו למחות, ובשל כך אף השאירו למראית עין בבית הרב אלישיב את הרב מונק על תפקידו לצד יברוב, ולא ארכו הימים ועקרו את הרב מונק מכל תוכן. וכך השתלטו על העיתון הליטאי, עד שהגיע לאן שהגיע

 2.  התואר מרן.
בחיי הרב שך, הוחלט בוועדה הרוחנית של יתד נאמן, בידיעת הרב שך, כי ארבעה ליטאים יקבלו את התואר 'מרן'. 1 הרב שך. 2 ר' דוד פוברסקי. 3 רש"ז אויערבאך. 4 יבלח"א הרב אלישיב.

לא היה 'בראשם', ולא 'רבינו'. כל אלו היו שוים לתואר, כיאה ממעמדם הרם כגדולי ישראל.

משהסתלקו הללו לבית עולמם, ונשאר רק הרב אלישיב יבלח"א. התנגדו אנשיו בנחרצות לכל נתינת תואר זה, ולו לאלו שמנהיגים בפועל את היהדות החרדית לא פחות מהם, אם לא יותר. יש הטוענים בעקשנות ובעדויות ברורות, כי המתנגד לכך הוא לא רק יהודה יברוב, אלא גם הרב בעצמו, שכמה שניסו לדבר עמו שצריכים לכתוב בעיתון 'מרן' אף על אחרים, התנגד לכך בטענות שונות.

יתירה על כך, באחת התקופות של ההתקפות הברבריות של ה'קנאים' על הרב שטינמן, כתבו כל גדולי ישראל, בעיקר בב"ב, מכתב חריף מחאה על פגיעה בכבודה של תורה, ובהם רח"ל התואר 'מרן' על הרב שטינמן, עם תוארי כבוד נוספים, כמו 'תל תלפיות' 'הנושא את משא הדור על שכמו'.

המכתב הובא לשולחנו של הרב אלישיב, שסירב לחתום על כך. ולא רק זה, אף הורה שלא לפרסם את המכתב בעיתון יתד נאמן.

3. פרשת הפיאות  
היה זה לפני כמה שנים, כשלכולם עוד נשאר טעם מר מהסיפור העגום הזה. הגיעו לבית דינו של הרב קרליץ עדויות שונות, כי עיקר יצור הפיאות נעשה משערות שגזזו לשם עבודה זרה בהודו. הרב קרליץ ישב על העדויות הרבה זמן, ובעיקר על עדות גר הודי, שהיה כומר לעבודה זרה ההודית, שאישר את הדברים.
 
הרב קרליץ ישב על המדוכה בשיקול דעת זמן ארוך, ועירב את הרב וואזנר בסיפור, והגיעו למסקנה שיש להמליץ לציבור לא להשתמש בפיאות שמגיעות משם.
 
ניסו לעלות לבית הרב אלישיב לקבל גם את חוו"ד, ניסה הרב קרליץ עצמו, ונדחה. ניסה לשלוח את דייניו, ונדחו. לא התקבלו. אי לכך, פירסמו הרב ואזנר והרב קרליץ את דעתם, בלא שהרב אלישיב חתם.
 
מכתבם, לא הודפס ביתד נאמן, בהוראה מבית הרב אלישיב.

באותו זמן, גם הופץ פסק הלכה מרבנים מהעה"ח, שאסרו את הפיאות. דעה זו כמובן לא ניתנה לפרסום.

לא זו אף זו, הם דאגו להפיץ בכל העיתונים, שהרב אלישיב אינו רואה כל בעיה בדברים, והכל שום דבר.

לא עברו ימים רבים, וכיון שנעשה לחץ ציבורי על הענין, שלח הרב אלישיב רב אנגלי להודו שיבדוק בבתי הע"ז שם איך נעשו הפיאות, הנ"ל שהה שם יומיים, ושב ארצה, היה אצל הרב אלישיב חצי שעה. ו... הוקוס פוקוס. כל הפיאות אסורות, וצריכים לשרוף אותם.

לא משנה שאחרי יומיים התברר שהכל בדיחה. אבל הם הראו לציבור מי הבעל הבית.... 

4. פרשת אברהמוב
היו מגדולי ישראל בב"ב, שיצאו בחריפות, נגד מרצה בשם אברהמוב. אך הרב אלישיב החליט להכשיר אותה. כמובן, רק לדעתו ניתנה ביטוי בעיתון יתד נאמן.

[אוסיף, אין זה רלוונטי בסיפורים הנ"ל, מה נראה לנו מי צודק, העובדה היא שדעות גדולי ישראל אחרות נמחקות, ורק דעתו מותרת לבוא לידי ביטוי, היא ממש הני דבי בר אלישיב].

5. פרשת פוניבז'
אין צורך להאריך. העובדות ידועות. ולכן נכתוב בקצרה. היה סכסוך בישיבת פוניבז' בין שני גיסים, אחרי ששני הצדדים קיבלו על עצמם את בית דינו של הרב קרליץ שידון בעניינם, החליט אחד הצדדים לפסול את הרב קרליץ מלדון. והרב אלישיב כפה על הצדדים זבל"א, שהבורר השלישי לא מונה ע"י שני הדיינים כמקובל, אלא ע"י הרב אלישיב אישית. הרב אלישיב אף התערב בכתיבת הפסק הסופי ע"י הדיין שהוא מינה.

אחד הצדדים רצה ללכת לבית משפט לאישור בוררות. הדבר נעשה באישור בית דין, ובאישור עוד גדולי ישראל. הרב אלישיב מפרסם מכתב בעיתון (!!!) בלא לשמוע את הצד ההוא, וקובע שזה הליכה לערכאות. באותו יום נפל דבר בישראל, חתנו הגר"ח קניבסקי מפרסם מכתב תמיכה ברור בצד שהלך לבימ"ש, וכותב שהכל נעשה עפ"י תורה. עד מהרה נקרא הגר"ח קניבסקי לחותנו, והוא מאלץ את חתנו לפרסם מכתב ביתד נאמן, שהמכתב שהוא כתב אינו נגד דעתו של מו"ח שליט"א.

אחרי כמה שנים שהפסק התקיים, והביא רק לחורבן הישיבה, ועדיין קיימו אותו ככתבו וכלשונו (אולי לא כרוחו), קרה ונפטר ראש הישיבה, וע"ד גדולי ישראל מינו את בנו תחתיו, בפסק דין ברור וכתוב, שהדבר מחוייב עפ"י הלכה, ואינו סותר את הפסק.
 
ברוח דומה גם אמר הרב אלישיב דברים כאלו לנכדו שמשמש כר"מ בישיבה.

לא עבר יום, והצד השני הקים 'ויצעקו' בבית הרב אלישיב. ו... הרב אלישיב, כותב מכתב, מפרסם בעיתון (!!!), והדבר מביא למלחמת עולם. ולא איכפת לאף אחד. העיקר שהוא בעל הבית.

 6. מעשה דביתר
היה הסכם בין צדדים, שראש העיר נותן את מקומו למישהו אחר. הרב אלישיב החליט שהוא לא צריך לתת, ונחסמה כניסתם של גדולי ישראל אחרים אליו להבהיר לו שהדברים יגרמו למחלוקת בלי סוף. בני הבית החליטו, הם יראו לכולם מי שולט. לכולנו זכור הסוף הלא נעים, רק בבית אחד לא השלימו עם התבוסה.

 7. שארית ישראל
היה זה לפני כמה שנים, קול הבהרה יצא בעיר, הגר"ח קניבסקי מורה שכל מי שמשתמש בבשר מההכשר הנ"ל צריך להכשיר את הכלים. עד מהרה נודע לציבור הבעיות במערך הכשרות הנ"ל שכלל לא מתפקד. הרב אלישיב שולח שליחים לחתנו, לברר על מה יצא הקצף, והוא משיב ומפרט. הוא מתנה את הכרתו בהכשר בהכנסת אנשים נאמנים עליו שיפקחו על הכשרות ובמיוחד על השחיטה.

אחרי חודש הרב אלישיב אכן מכניס אנשים חדשים להכשר, אבל בדיוק את האנשים שהגר"ח קניבסקי אינו סומך עליהם. הגר"ח מורה על הקמת שחיטה נפרדת, הרב אלישיב מורה לו לבטל את הדבר.

ההשתלטות על שארית ישראל הושלמה, הראו לנו מי בעל הבית. אבל בינתיים נחרב הכל.

8. ועד הישיבות
מזה זמן רב, מנסים נשיאי ועד הישיבות (הרב ואזנר והרב קרליץ) להכניס מבקר שיבדוק את המתרחש שם, ולמנות ראשי ישיבות נוספים לנשיאות ולמועצת ועד הישיבות. הדבר נתקל בקשיים בשל היו"ר שמקבל גיבוי מלא מהני דבי בר אלישיב.

לפני שלש שנים, נקעה נפשם של הנשיאים, ומפרסמים מכתב חריף ביותר שאין לו תקדים בציבוריות החרדית, ובו הם מתפטרים מהנשיאות, בהדגישם, שהם רואים שיש מישהו שמנסה לגרור למחלוקת בכח, והם לא מעוניינים בכך.
 
לא עובר זמן ארוך, כל חברי ועד הישיבות מקבלים זימון לעלות לבית הרב ברחוב חנן, ומקבלים ממנו הנחיה ברורה, להשתתף בכינוס שיצפצף צפצוף אחד ארוך על הזקנים מב"ב. רוב החברים לא ידעו במה דברים אמורים, ואכן הגיעו. [יצויין במאמר המוסגר, שלצורך כך, אף הוכנס הרבי מערלוי, שבבית הרב אלישיב היה מוחרם מתקופת הבחירות בביתר].
 
כמובן, שזה גם פורסם ביתד נאמן.
 
הראינו מי בעל הבית, מסכמים לעצמם הני דבי בר אלישיב בחיכוך כפים בהנאה בלתי מוסתרת.

לא עובר זמן רב, ואפילו הדברים שהיו חייבים לעשות מפני מראית העין, מנסים לבטל. והפעם כבר עולים בדרגה, הכינוס נערך ברחוב חנן 10. אבל הפעם כבר כמעט אף אחד לא מגיע.
 
לא משנה, העיקר שהראינו לכולם מי בעל הבית.

9. הרבנות הראשית
הכתרנו את 'הרב הגאון הצדיק' רבי יונה מצגר, והראינו לכולם מי בעל הבית. פתאום כל העיתונות החרדית עוסקת ברבנות הראשית כאילו זה שייך לציבור החרדי משהו. פתאום הרב מצגר, שבושה לדבר עליו, נהפך לרב ראוי והגון. ומתקבל בחביבות ברח' חנן 10.

בדרך צריכים קצת להשמיץ את הרב עמאר, לא נורא. העיקר שכולם יידעו מי בעל הבית.

10. דגל התורה.
איי איי. סיפור הסיפורים. איך חינכנו את חזו"א 5, מחחכים את ידיהם הני דבי בר אלישיב בהנאה. אחת ולתמיד הראינו מי כאן בעל הבית.
 
הוא רצה את גוטרמן? שירצה. זה לא מעניין אותנו, אנחנו כאן בעלי הבית.

מינינו את כרמל בלי ליידע אפילו את חזו"א 5.. אה אה אה.

אחרי כמה ימים, גם ניהלנו את המו"מ  עם אגודה בעצמינו.

נו? ראיתם מי בעל הבית? סופית.