יום שני, 28 במאי 2012

הקנאים הגיעו למסקנה שחורבן הישיבות בארץ ישראל היא אשמת דגל התורה

בליל חג השבועות הפיצו את ירושלים ואת הדרך לכותל המערבי במודעות נגד דגל התורה ונגד משה גפני מאשימים אותם בחורבן הישיבות, הקנאים הגיעו למסקנה כי האשמה למצב שנותר היא דגל התורה מפני שהיא מכרה נשמתה תמורת כסא בכנסת ובעיקר בשביל תפקיד יו"ר ועדת הכספים, משה גפני לא רוצה להיפרד מהכסא ולכן יושבת עתה הועדה ובוחנת דרכים כיצד לגייס בני ישיבות, אם הוא היה מוותר על הכסא, כבר מזמן היו פותרים את הבעיה

יום שלישי, 8 במאי 2012

הרבנית קניבסקי ז''ל הגיעה בחלום לבת ואמרה לה שהיא חוזרת בקרוב

במסגרת פינתו השבועית של הרב דניאל אוחיון מחבר סדרת
הספרים אור דניאל בתוכנית חידודון, נחשף סיפור מדהים על הרבנית קנייבסקי
שהתגלתה בחלום לבתה, זאת שאלה את אמא מה לעשות עם כל הבגדים שנשארו לאחר מותה.

הרבנית קניבסקי ז”ל אמרה לבתה שלא יגעו בשום דבר היא מייד חוזרת לעלמא
הדין

יום חמישי, 3 במאי 2012

גפני, למה לא מנעת את התרת-דמנו בראש כל חוצות? • זעקה נוקבת


מתי קרה לך גפני, שהתעוררת בלילה עם דפיקות לב מואצות וכאב בחזה? למה? כי אתמול קיבלת מכתב נקי ומסודר בעל שורות ספורות: "ועדת הקבלה החליטה, בצער רב, שלא לקבל את בנכם לתלמוד תורה. הצלחה מרובה בהמשך הדרך".

הרגשת פעם כזה דבר? חשת מעט מהעלבון הנורא והצורב? ולא לילה אחד, אלא לילה אחר לילה? טעמת מעט את צערו של הורה שהתעורר בוקר אחד, וגילה כי הפך למוקצה מחמת מיאוס? לא רק הוא, אלא בעיקר ילדיו. שנוקמים בו, מצרים את צעדיו ומשליכים אותו לאבדון – וזאת, דרך הילדים הקטנים שלו?

אני, ועוד רבים כמוני, חשים אפילו כעת למקרא השורות הללו שוב את טעמו הנורא של העלבון, הדמעות עולות וצפות. תגיד, חשת פעם כך? אני בטוח שלא, ואם כך אין לך בכלל זכות דיבור!
בגלל שאתה, כן, גם אתה, אשם במצב שנוצר.

אתה וחבריך אמורים הייתם, ועדיין אמורים, למנוע מקרים כאלה. למנוע שלא תתבצע התרת-דמנו בראש כל חוצות, בעיתון רשמי ומפלגתי.

כן, זהו רצח עם!

ואני מדבר לא רק על המקרה שלי, אלא של רבים אחרים, שהתעוררו יום אחד והבינו שגנבו להם את המוסדות החינוכיים. כן, גנבו לנו את השכונה, את הקהילה ואת המוסדות. כי עד לפני כמה שנים, קיבלו את ילדינו בשמחה ובחפץ לב. מעולם לא עשו לנו בעיות, מעולם לא עשינו אנחנו בעיות. הכל היה נאה ומתוקן.

נחשבנו למשפחות טובות בקהילה, לחלק מהקהילה, וכמובן לחלק בלתי נפרד ממוסדות החינוך. עד שצמחה ולבלבה לה תופעת "האברייכים" (כן, גם לנו יש שם כולל לקבוצה הנוראית הזו). תופעה בה אברייכים משתלטים על בניין ועוד בניין, על רחוב ועוד רחוב, ודוחקים לא-רק את החילונים, אלא גם ובעיקר את אלה שלא נראים בדיוק כמותם.



הילדים הקטנים שלנו כבר אסורים לבוא בקהל
וכך קורה, יום בהיר אחד, שכולנו הופכים למוקצים מחמת מיאוס. לא, אנחנו לא אלה שהשתנינו. נותרנו אותו דבר כמו פעם, כשקיבלו את ילדינו ואף חיזרו אחרינו. כי אנחנו באמת משפחות טובות. ילדינו מחונכים ומקפידים על בין אדם לחבירו, קצת יותר מאותם אברייכים המבצעים השמדת-עם בשיטתיות.

כן, גם אנחנו יודעים לטעון ולהביא ציטטות מהגמרא. כי גם אנחנו למדנו ועודנו לומדים אותה. נתחיל מימי ספירת העומר, שלא נהגו כבוד זה בזה, מוכר לך? וכמובן המקורות הרבים על כך שרצח הנפש חמור הרבה יותר מרצח הגוף.

וזה מה שעושות קהילות האברייכים באופן יעיל וממוקד, תוך התרת כל רסן ופגיעה אנושה בשמנו הטוב ובחיינו המשפחתיים והקהילתיים. פשוט רוצחים.

רוצחים וגנבים. כי את המוסדות הללו אנחנו הקמנו. לפני שהאברייכים הגיעו והחלו להרים ראש (בעידוד העיתון המפלגתי), אנחנו אלה שעלינו ועימנו נוסדו המוסדות הללו. אנחנו היינו עוד בקרוואנים ובראשית הדרך.

והנה, באו האברייכים וגנבו לנו את המוסדות. הילדים הבוגרים יותר שלנו עדיין לומדים במוסדות אלה (להעיף אותם, עדיין לא העזו. עדיין), ואילו הילדים הקטנים שלנו כבר אסורים לבוא בקהל.

ויש מספיק מקרים בהם גם הצליחו לסלק משפחות שלמות ולעקור אותן ממקומן, מהמקום בו חיו שנים רבות. כי ישנן משפחות עדינות (כן, עדינות) שלא מסוגלות היו להילחם ולא עמד להן כוחן להתמודד עם ההשפלה והבושה. הם פשוט עזבו את מקום מגוריהם הוותיק והמוכר (שהפך לקר ומנוכר) ועברו לשכונות ולאזורים אחרים.

פשוט שוד לאור היום.

ועל כך, תדע לך ותדעו כולכם, אין סליחה, אין מחילה ואין כפרה. וגם לא תהיה.

כי אמא ואבא שבוכים בלילה (כן, גפני, אתה לא מכיר את זה), בגלל שלפתע הם הפכו לא-רצויים ומנודים, זה רצח. כי הורים שתוך יום הפכו למושלכים אל מחוץ למחנה, זו השמדה וסיכול ממוקד. אם היית בוכה, מרגיש את הלב הדופק, את הראש הסחרחר ואת חלישות הדעת והגוף – אולי היית מבין.

אבל אתה לא מבין. אין סיכוי שתבין. אתה רק מבין קולות ומנדטים. רק כסאות ושררה. עזוב, חבל לך על המאמץ. אתה לא היית איתנו כשרצחו לנו את הנפש, אז תבין, אנחנו כבר לא קיימים מבחינתך.

אבל לא נורא, הוציאו כבר מספיק מאיתנו אל מחוץ למחנה, כדי שנתגבש למחנה בפני עצמנו.

אבל נציע לך בכל זאת להוכיח את טוהר כוונותיך. אם אתה באמת רוצה אותנו עמך, בבקשה: הכנס נציג מטעמנו למפלגתך לכנסת. במקום ריאלי...

ברוך אשכנזי

יום שלישי, 1 במאי 2012

מכתב מלב מורתח של ''חרדי חדש'' בעקבות הפגישה עם ח''כ גפני


מכתב ששלח אדם שהוזמן והשתתף בפגישה עם ח"כ גפני ומקלב ביום א' בערב בעיר אלעד אצל יקי רייסנר, ע" מ לנסות ולראות איך לגרום להם קרי "החרדים החדשים" או "החולצות הכחולות" או "החרדים העובדים" או מה שזה לא יהיה... לשוב וכן להרגיש שייכים למפלגת הבית "דגל התורה"
קראו לי לאסיפה עם החכים של דגל, ניסיתי להבין למה ולמה ומה המטרה של המפגש ולא הבנתי, היה לי ברור שהחכים חשים את האדמה בוערת תחת רגליהם אם ההתעצמות של השיח הציבורי בגנותם של החרדים החדשים, בגלל שאני עם ראש חלש לקח לי עוד חמש דקות להבין שאני כנראה שייך לזרם של החרדים החדשים, לקח לי עוד עשר דקות להבין שאם אני כזה הסיכוי שלי להיות רלוונטי בכל מה שקשור לציבוריות או לקהילה החרדית הוא לוטה בערפל סמיך שעתידו מי ישורונו.
כשפתחתי את העיתון שחבר הביא לי התברר לי שכנראה בגללי נחרב בית המקדש וגם הוא לא יבנה אי פעם בגלל אנשים כמוני והמקום שמיועד לי בעוה״ב הוא במזרח עם יוסי שריד ואלוני, יחד עם טומי לפיד ושאר רשעים שכמותם.
ניסיתי בשקט להבין ערב שלם מה החכים רוצים ממני, מה הם מנסים לשכנע אותי (בדרכם שלהם) ולא קיבלתי תשובה על שום דבר!! להיפך הכאב והשאלות רק גדלו.

נזכרתי שקיבלתי טלפון בחדר הלידה ממנהלת הבנק שלי על חריגה בחשבון, (לפני 13 שנה) ולאחר שהרגעתי אותה שאסדר מחר את הצרות שיש לי היא עזבה אותי לנפשי, אבל אחרי הלידה של התאומים שלי, הלכתי למורי ורבי הרב ברוך סולובייציק ושאלתי אותו בפשטות, איך שחררת אותי לרחוב לחיים עם אפס השכלה? לכל מקום בו אני פונה כדי לחפש עבודה נטרקים לי הטלפונים ואפילו לזמן אותי לראיון עבודה לא מזמנים, רק שואלים אותי מה אתה יודע? איזה תעודה יש לך וישר הטלפון נטרק. והתשובה שקיבלתי ממנו היתה ״לך לרב שטינמן אולי יש לו תשובה״!!

אני יושב סביב שולחן עם אנשים טובים וכואבים, מנסים להסביר לי שדגל זה הבית, אבל כשהקהילה החרדית לא מנוהלת ע״י הגדולים, כשהגדולים דעתם נשמעת רק מתי שנוח לעסקונה או למנהלי המוסדות איזו הנהגה זו??
ואני שואל!

מנפנפים לי בכל קדנציה ב״ועשית ככל אשר יורוך״, מה מנהלי סמינרים עושים עם הועשית בתחילת כל שנה כשהרב אלישיב מורה לקבל בנות והם מצפצפים עליו ועושים מה שטוב להם באינטרס הצר והמקומי. למה אז לא קמה זעקה ביתד נגד מנהלי סמינרים שממרים את פי הגדולים,?

מה הכלל מתי מנפנפים עם ה"ועשית" ומתי לא? מתי הרב אלישיב רלוונטי ומתי לא?
מה אני יענה לילד שלי שאין לו סבלנות לשקוע בד׳ אמות של יגיעת התורה, וכמוהו יש עשרות ילדים שכל חטאם שמעניין אותם הפרקטיקה של החיים, אני מנסה לגדל ולחנך אותם לערכים של בן תורה של הוקרת תורה, אבל כשאנחנו הולכים לשמחה משפחתית ובני הדודים שהוריהם קוראים ויונקים את יתד נאמן רואים את הילדים שלי הם בלי משים לב אומרים אחד לשני הנה המודרנים הגיעו...

ואני שואל מה יקרה אם הילד שלי מחר ילמד לתואר בסדר שלישי בישיבה גדולה? הוא יצטרך לעשות זאת בסוד שלא ידעו בישיבה כדי שלא יעיפו אותו, והשכנים כדי שלא ילכלכו עליו בשידוכים, וכל זאת למה? הרי הוא בגיל הנכון ללמוד, עדיין אין לו עול של אשה וילדים לפרנס.?! למה הוא ייחשב מיד לסוג ב׳ ואף גרוע מזה.
מה רוצים ״שאנחנו״ נעשה עם הילדים? איך נחתן אותם כשאין לנו השכלה שאיתה אפשר לצאת לעבוד?
למה כשהרבה מבעלזא קובע תקנות עם רף הוצאות לחתונה זה ירד עד לאחרון החסידים ואין ויכוח, למה כשהרבה מגור קובע שקונים דירה בחצור קמה שם קהילה לתפארת? למה הרבנים לא עוצרים את הסחף המטורף אחרי סידור מלא לבחור שמוכן לרדת לפרוייקט במקרה והוא בישיבה פשוטה. (בישיבה חשובה הוא לא הולך על פחות מבני ברק או ירושלים?)

למה הגענו למצב בו חבר אומר לי תשמע, אני מעדיף שהבת שלי תהיה לא הכי טובה, כי אם היא תגדל כבחורה מיוחדת בכיתה, זה אומר שאני יחפש לה בחור חשוב מאד שדורש דירה ואני לא יכול, עדיף לי שהיא תהיה פשוטה ואפילו קצת מודרנית ולא אתחייב לכסף שלעולם לא אוכל לשלם. !!

האם נראה לכם שהילדים לא יונקים את אווירת השקר הזו שמחלחלת לאורך כל שדרת הציבור הליטאי? אתם מחפשים פתרונות לנושרים? הם מבקשים קצת יושר והגינות, והם לא מקבלים אותה, הם מרגישים את החוסר אמון שיש לנו בעצמנו ובהנהגה שלנו והם מחפשים אלטרנטיבה שנחסמת ע״י ההנהגה האמיתית בשטח, לא של החכים אלא של הקיצוניים שבתוכנו שרואים את טובתם הצרה אל מול עיניהם ולא יותר.
עד מתי הבלוף הזה של קניית דירה ולחתן ילדים יחזיק מעמד? את דור מקבלי השילומים מהגרמנים אנחנו כבר לא רואים, ההורים שלנו אכלו את כספם, כמה ברי מזל בתוכנו יש שיכולים לתת חצי דירה?

המסקנא הכואבת שלי, שהמערכת לא מנוהלת על ידי הגדולים, אלא ע״י עסקונה חרדית ליטאית שעושה שימוש ציני ברבנים ובדת לצרכים אגואיסטיים ותו לא.

אי אפשר לקרוא למה שקורה אצלנו הנהגה, ומגיע ערב בחירות ובריטואל קבוע מגיעים החכים היקרים שמצהירים בקול רם וצלול, אתם תעשו ואנחנו נעזור, לא שמעתי את הקריאה של אף מנהיג או גדול שאומר או מנחה מה לעשות, אנחנו עובדים בשיטה, אם עשית ויש לך מערכת שהקמת והיא כבר קיימת רק כי אתה יודע ליזום ולהרים מערכות ולהיכנס לסיכונים וחובות,  או אז אנחנו ניתן יד. כל הכבוד, האם אתם הובלתם יוזמה להקמת מוסד אחד? האם אתם מנהלים קו אידיאולוגי או מנוהלים בכוח העשיה של אחרים.

ואין לי תשובות.