המשגיח הגאון ריב הלל זקס: 'יתד נאמן' עיתון טמא ומזוהם

ראש ישיבת חברון, הגר"ה זקס פתח ב'שיחת התשובה' - הנמסרת יממה לפני יום-הכיפורים בפני 1,300 בחורי הישיבה - במלחמה חסרת-תקדים כנגד עיתון 'יתד נאמן': "בחור קם בבוקר ורץ להסתכל בזוהמה המרכזית, אותו ביטאון המזהם את העולם בטומאתו, זה שאינו מהימן"

יום חמישי, שש בערב.

ערב יום-הכיפורים, פחות מיממה לפני 'כל נדרי'. היכל ישיבת חברון, שכונת גבעת-מרדכי בירושלים.

אולם בית המדרש של הישיבה מלא מפה לפה, וחרדת קודש אופפת את ההיכל. 1,300 הבחורים הלומדים בישיבת הדגל הליטאית, תפסו את מקומותיהם ומילאו את הספסלים עד אפס מקום.

מידי שנה, בערב יום הכיפורים, מוסר ראש הישיבה, הגאון רבי הלל זקס - נכדו של ה'חפץ חיים', ומי שעומד בראשות ישיבות 'כנסת ישראל' ו'כנסת הגדולה' - שיחת מוסר לקראת יום הדין, ובחורים רבים מצפים לשיחה זו לאורך ימי חודש אלול, ביודעם שהיא טומנת בחובה הדרכה צרופה לבן ישיבה המבקש להתעלות כראוי, לקראת יום הכיפורים.

מדי שנה מדבר ראש הישיבה באופן כללי על ענייני תשובה, ומותיר את שלב המסקנות לתלמידי הישיבה, בבחינת 'לב יודע מרת נפשו'.

תלמידי הישיבה הוותיקים מספרים כי רק לעיתים נדירות לאורך עשרות שנות כהונתו כראש הישיבה, בחר ראש הישיבה להצביע על פרצה הטעונה תיקון. השנה הוא בחר לעשות זאת לראשונה, לתדהמת התלמידים.

"הגרא"מ שך היה סוגר את העיתון"

את השיחה, פתח ראש הישיבה, במעשה המסופר במסכת קידושין, על האמורא רב, שהיה נוהג בעשרה "מילי דחסידותא". הרביעי שבהם - "שלא היה מביט לצדדין ואפילו לפניו". לאחר שנפטר - תלמידיו, רב יוסף ורב ששת, קיבלו על עצמם לנהוג במידת חסידות זו של רבם, שלא להביט לצדדין ואפילו לפניהם, אך "לא יכלו לעמוד בה, עד שסימאו את עיניהם". ראש הישיבה הרחיב: "עשר מנהגים נהג רב, בינהם שלא ללכת ד' אמות בלי תפילין ושלא לחשוב דברי חולין במבואות המטונפות, ועוד. ואת כל המנהגים הללו, הצליחו תלמידיו לשמר לאחר פטירתו. למה דווקא במנהג שלא להסתכל לצדדים הם נכשלו, עד כדי כך שסימאו את עיניהם? עונש כל כך נורא! "מורי ורבותי", אמר ראש הישיבה בטון כאוב, "להסתכל מחוץ לד' אמותיו, זה כשאדם קם בבוקר ורץ להסתכל בזוהמה המרכזית, אותו ביטאון המזהם את העולם בטומאתו, זה שאינו מהימן. להסתכל מחוץ לד' אמותיו זה להתעניין כל היום מה קורה אצל בני חם ובני יפת. להסתכל מחוץ לד' אמותיו זה להתעניין מה קורה ברוטשילד". הבחורים שלא הספיקו לעכל את המתקפה הממוקדת על עיתון 'יתד נאמן', שמעו מראש הישיבה סיפור שנועד להמחיש את הדברים: "בא פעם תלמיד של ר' ברוך בער לשוחח איתו על משהו שנכתב בעיתון שיצא באותה תקופה. ר' ברוך בער כעס על התלמיד, ואמר לו שאסור להסתכל בעיתונים. התלמיד ניסה להצטדק, ואמר: "מדובר בעיתון כשר". ר' ברוך בער ענה לו מיד: "נכון. זה חזיר כשר!". בחור מישיבת 'כנסת הגדולה' – בראשה עומד הגר"ה זקס - ששוחח עם 'בחדרי חרדים' תמה על הפרסום הצפוי: "ראש הישיבה מביע לא אחת את דעתו נגד עיתון 'יתד נאמן'. חלק ניכר מהשיחות אותם הוא מוסר בסעודה שלישית לבחורי הישיבה, עוסקות בנזקים של העיתון. רק לפני מספר שבועות התבטא ראש הישיבה שהעיתון הוא ממש עבודה זרה ואילו הגרא"מ שך זצ"ל היה חי, הוא היה סוגר אותו מיד. ישנם עוד ביטויים חריפים בהרבה של ראש הישיבה, אך מכיוון שאני לא יודע אם הוא רוצה שהדברים ייצאו החוצה, אז אני מעדיף שלא להרחיב".

תחילתו של מאבק

בעקבות השיחה החריפה והדברים הנוקבים שנשמעו בה, החליטו מספר בחורים לפנות עוד לפני התקדש יום הכיפורים למחלקת המנויים ב'יתד נאמן' ולבקש מהם להפסיק לשלוח את העיתון לישיבה, בכדי שלא לתת לבחורים אפשרות "לרוץ מיד בבוקר ולקרוא את הזוהמה המרכזית". בתוך כך, ל'בחדרי חרדים' נודע כי באסיפת ראשי הישיבות שהתכנסה לפני מספר שבועות בביתו של חבר מועצת גדולי התורה הגרמ"צ ברגמן, העלו ראשי הישיבות על סדר היום את התופעה ההולכת ומתרחבת בשנים האחרונות ברחבי עולם הישיבות, כאשר עיתון 'יתד נאמן' משגר מדי יום עיתונים אל היכלי הישיבות, וכך יוצא שראשם של הבחורים יוצא מהלימוד. "כל מה שהוקם העיתון זה לספק מידע למשפחות שיש חשש שיקראו דברים אחרים. מאיפה ההיתר לשלוח עיתונים לישיבה?!", תמה אחד מראשי הישיבות. השיחה הדרמטית הזו, שאותה נשא ראש ישיבת חברון שעות בודדות לפני 'כל נדרי', היא אפוא ביטוי לחומרה הרבה שבה רואים ראשי הישיבות את התופעה הסוררת של ערמת עיתונים הנוחתת מדי בוקר בפתחי הישיבות, תופעה שלמרות שהיא מתקבלת במורת רוח גלויה בקרב ראשי הישיבות הרואים בכך כפיית תוכן שבחורי ישיבות אינם אמורים להיחשף לו בתוך כתלי הישיבה - טרם עלה בידי מישהו למגרה.